למרות העובדה שחלימה צלולה נחווית באופן ספונטני על ידי כ-50% מהאוכלוסייה הכללית, מדענים עדיין לא יכולים להסביר את המנגנונים שבאמצעותם אדם מסוגל להבין שהוא ישן.

בספטמבר 2020 פורסם בכתב העת מחקר חדש שמטרתו ליצור טיפולוגיה מפורטת של טריגרים המובילים לחלימה צלולה שפורסם במגזין Dreaming. כדי להשיג מטרה זו, המשתתפים התבקשו לכתוב על החלום הצלול הזכור ביותר שלהם ולזהות מה גרם להם להבין שהם ישנים.

בסך הכל, מתוך 148 המשתתפים שמילאו את השאלונים, 91 אנשים חוו חלומות צלולים והצליחו לענות על השאלות בנושא איכות המודעות שלהם בפירוט. ניתוח נושאי של התגובות איפשר לחוקרים להגיע לסיווג שכלל מספר קטגוריות עיקריות של טריגרים: זיהוי אנומליה, זיהוי איכות "דמוית שינה", ועוררות רגשית.

הקבוצה הראשונה של טריגרים כללה אנומליות שאינן עולות בקנה אחד עם מה שקורה בדרך כלל בחיים האמיתיים. טריגר זה הוזכר ב-39.8% מהתגובות, מה שהופך אותו לנפוץ ביותר. הזיהוי של איכות "דמוית חלום" כלל את  התחושות  המכונות "déjà rêvé" – ההבנה שאדם כבר חווה חוויה דומה בחלום, או בחלום חוזר. ב -29% מהתגובות, המשתתפים דיווחו כי הם נעשו מודעים לעצמם בחלום לאחר שחוו עוררות רגשית חזקה. בשליש מהמקרים, שילוב של הטריגרים התרחש בו זמנית.

ממצאים אלה מצביעים על כך שמחקר מעמיק נוסף של טריגרים לחלום צלול יכול להיות פורה ולעזור להבין טוב יותר את אופי התהליכים הקוגניטיביים המעורבים בהשגת חלימה צלולה.