ביולי 2020, כתב העת המדעי Frontiers in Psychology  פרסם מאמר שחיבר Denholm J. Aspy מאוניברסיטת אדלייד, אוסטרליה, שבו המדען מסכם שנים רבות של ניסיון בחקר שיטות שונות של כניסה לחלימה צלולה.

בהתבסס על ניסיון ממחקרים קודמים, המחבר השתמש בחמש מטכניקות האינדוקציה הפופולריות ביותר: בדיקת מציאות (RT), פיצול שינה (התעוררות וחזרה למיטה, WBTB), טכניקת ה MILD, טכניקת חלימה צלולה בעזת אמצעים חושיים (SSILD) ושילוב בין הטכניקות השונות.

355 משתתפים המתעניינים בחלימה צלולה מילאו שאלון לפני הבדיקה ולאחר מכן ניהלו יומן שינה במשך שבוע לפני שתרגלו את אחת מטכניקות האינדוקציה המוצעות בשבוע השני של הניסוי. כל המשתתפים הונחו לכוון את הצלצול לחמש שעות לאחר ההירדמות, להניח את המכשיר במקום שדרש מהם לקום מהמיטה עם ההתעוררות, ולאחר מכן לתרגל את הטכניקה שהוקצתה להם כאשר הצלצול כבה.

תוצאת המחקר אשר כלל משתתפים ממגוון רחב של מדינות, הייתה שהטכניקות של SSILD (16.5%) ו-MILD (16.9%) היו היעילות ביותר בהשוואה לשיטות אחרות של אינדוקציה.

טכניקת SSILD כוללת התעוררות לאחר כחמש שעות שינה ולאחר מכן החלפת תשומת לב חוזרת ונשנית בין תחושות חזותיות, שמיעתיות ופיזיות לפני החזרה לשינה. טכניקת ה-MILD מבוססת על חזרה על ההצהרה "בפעם הבאה שאני נרדם, אני אזכור שאני חולם" רגע לפני שנרדמים.

כמו כן הוכח כי לתדירות הכוללת של זיכרונות חלום שמורים יש השפעה חיובית על תדירות החלומות הצלולים. טכניקת בדיקת המציאות, לעומת זאת, נתפסה על ידי משתתפים רבים כקשה לביצוע ודרשה זמן רב יותר כדי לשלוט בה.

זהו אחד המחקרים הגדולים ביותר של טכניקות חלימה צלולה עד כה, והתוצאות יעניינו מאוד את כל מתרגלי החלימה הצלולה.