נירית סופר-דודק מאוניברסיטת בן גוריון בנגב, שואלת שאלה זו במאמר שפורסם בכתב העת Frontiers in Neuroscience.  לדברי החוקרת, טכניקות של אינדוקציה מכוונת של חלימה צלולה הפכו פופולריות יותר ויותר בשנים האחרונות בשל האזכור התכוף של התופעה בתקשורת ובתרבות הפופולרית. עם זאת, יש גם צד אפל לפופולריות של תופעה זו.

מדוע אנשים רוצים לעורר מרצון חלומות צלולים? בין השאר משום שהם מתפתים להיכנס למצב תודעה משתנה ללא שימוש בחומרים ולבצע פעולות שאינן אפשריות בחיים האמיתיים. מדענים רבים מאמינים כי לחלומות צלולים יש השפעה חיובית על הנפש האנושית, שזה עוזר להתגבר על פחדים ולהחלים, כמו גם לפתח יצירתיות ולפתח עמידות ללחץ. עם זאת, ישנם מעט מחקרים בנושא זה וממצאיהם מעורפלים.

סופר-דודק, לעומת זאת, מציעה כי אינדוקציה מכוונת תכופה עלולה להזיק לבריאותו הנפשית של החולם: היא מובילה להפרעה בשינה, ובמקרים מסוימים יכולה אפילו למחוק את הגבולות בין מציאות לפנטזיה. המודעות נעדרת בדרך כלל במהלך שינה רגילה מכיוון שהמוח שלנו מדכא את פעילות קליפת המוח במהלך השינה. בחלומות צלולים, לעומת זאת, אנו מנסים להתנגד לדיכוי זה, אשר במקרה של ניסיונות תכופים יכול גם להוביל באופן היפותטי לסיכונים בריאותיים פוטנציאליים.

סיכון מיוחד הוא טכניקת פיצול השינה הפופולרית – מחקרים מסוימים הראו כי מעבר תדיר בין ערות לשינה משבש את מחזורי השינה, ובמקרים של תרגול יתר, מוביל ללחץ ודיכאון. האם הסיכונים הפוטנציאליים חלים רק על אוכלוסיות מסוימות? יידרש מחקר נוסף על מנת לבדוק זאת.

המאמר פורסם בינואר 2020 בכתב העת Frontiers in Neuroscience.