בשנת 1975, ד"ר ריימונד מודי הזכיר לראשונה את המונח "חוויות סף מוות" בזמן פרסום דוחות של 150 חולים שיצאו מתרדמת. במאמר שפורסם במרץ 2020, צוות של מדענים בלגים, בראשות שרלוט מרטיאל, בחנו את מצבי התודעה השונים היכולים להיווצר במהלך חוויית סף מוות.

מקובל לחשוב שכאשר אנו נמצאים בתרדמת, אנו מאבדים את הכרתנו כאשר המוח נכבה. עם זאת, זוהי דרך פשטנית מאוד להסתכל על הנושא, אומרים מדענים. הבנת חוויות של כמעט מוות דורשת גישה חדשה המפרידה בין מודעות, ערנות וחיבור.

מרטיאל ושותפיה מחלקים את המודעות לשני סוגים: פנימית וחיצונית. במקרה של חוויות של כמעט מוות, לאנשים יש מודעות פנימית כשהם רואים אור בהיר בקצה המנהרה, את חייהם מהבהבים לנגד עיניהם ותמונות אחרות. כאשר במקביל, הקשר שלהם לעולם החיצון מתנתק. חוויות חוץ גופיות, לעומת זאת, מתרחשות במהלך ערות, כאשר התודעה שלנו יכולה להגיב לסביבה (למשל במהלך מדיטציה עמוקה או שיתוק שינה).

שתי התופעות הללו קשורות אפוא למודעות. לדברי מדענים מהמרכז לחקר מצבי פאזה, ניתן לשחזר באופן מלאכותי חוויות של כמעט מוות באמצעות טכניקות של יציאה מחוץ לגוף במהלך חלימה צלולה.

המחקר פורסם בכתב העת Trends in Cognitive Sciences.