הסולם הראשון להערכת חוויות סף מוות – מה שמכונה "סולם גרייסון" – פותח בשנת 1983. עד עצם היום הזה נעשה בו שימוש כדי להעריך את התכונות הפסיכומטריות של חוויות סף מוות כדי להבדיל אותן ממצבי תודעה אחרים, כגון הזיות נרקוטיות.

בנובמבר 2020, מדענים בלגים בראשות שרלוט מרטיאל הציעו סולם מדדים חדש, המבוסס על המידע מהמחקרים האחרונים בתחום. מטרת השינויים הללו היא להציג תקן משותף בהערכת חוויות סף מוות בקהילה המדעית.

מרטיאל מזהה שבע נקודות המבדילות בין חוויות סף מוות לבין חוויות דומות אחרות: התחושה של עזיבת הגוף; נוכחותו של אור בהיר; תחושה של עזיבת העולם הארצי או כניסה לממד חדש; הרגשה של חציית נקודת האל-חזור; החלטה לחזור לגוף מהחוויה; שכנוע  עמוק שאכן האדם מת; מעבר דרך "שער" או מנהרה.

בסך הכל, קנה המידה החדש כולל 20 פריטים, אשר יושמו על מדגם של 403 אנשים שחוו חוויה של כמעט מוות במצב מסכן חיים. באופן מעניין, חוויות מחוץ לגוף נחשבו לפריט חובה בסולם גרייסון הישן, ובכל זאת זה לא אמר דבר על מעבר דרך מנהרה או "שער" עד עכשיו.

המחקר פורסם בנובמבר 2020  בכתב העת Consciousness and Cognition.