כיצד משתנה תפיסת הזמן שלנו במהלך חוויות מחוץ לגוף? מדענים מאוניברסיטת קלרמון-אוברן בצרפת ערכו ניסוי מרתק שיצר מחדש את אשליית הגוף באמצעות ידיים מלאכותיות.

כשהסתכלו מבעד למשקפי מציאות מדומה, המשתתפים ראו סימולטור במקום את היד שלהם. הם היו צריכים להתבונן ולהרגיש את המגע של יד מלאכותית ושל יד אמיתית בשני מרווחי זמן שונים: סינכרוני ואסינכרוני. לאחר מכן הם היו צריכים להעריך את אורך המרווחים האלה בזמן.

כידוע, אנו תופסים את הזמן באופן סובייקטיבי, בהתאם לשעון הפנימי שלנו המושפע מהמצב הפיזיולוגי של הגוף, הטמפרטורה, הרגשות, התנועה וגורמים אחרים. מודעות עצמית משחקת תפקיד מפתח בהערכת הזמן, שכן תפיסת הזמן קשורה לגופנו, הנתפס כ"אני " שלנו.

במהלך החוויות מחוץ לגוף, הקשר עם הגוף מתנתק, ובהתאם לכך, גם תפיסת הזמן שלנו משתנה. כתוצאה מכך, במגע מישושי סינכרוני, הרגישו המשתתפים את היד הווירטואלית כהרחבה של גופם, וחוו את האשליה של חוויה חוץ גופית. באותו רגע, הם ראו את הזמן מאט או מתמתח. מתרגלי פאזה מדווחים גם על מתיחה של הזמן תוך כדי חוויות חוץ גופיות.

המחקר פורסם במגזין PeerJ במרץ 2020.