טכניקת ההשכמה-חזרה למיטה (WBTB) מורכבת למעשה ממרווחי זמן מתחלפים של ערנות ושינה. המתרגלים משתמשים הצלצול כדי להתעורר זמן מסוים לאחר השלב הראשון של השינה, ולאחר שהם מתעוררים, מבצעים טכניקת בדיקת מציאות או אומרים לעצמם: "בפעם הבאה שאני נרדם, אני אזכור שאני חולם".

שיטה זו הוכיחה שוב ושוב את יעילותה בסביבת המעבדה. עם זאת, האם זה מצליח באותה מידה בבית, ללא פיקוח נוסף של מדענים? צוות בראשות מייקל שרדל, אחד החוקרים המרכזיים בתחום החלומות הצלולים, ניסה לענות על שאלה זו.

בניסוי השתתפו חמישים מתנדבים שהשתמשו בביתם בטכניקות של פיצול שינה. התוצאות הראו כי טכניקה זו יעילה לא פחות לשימוש יומיומי בבית. בקרב המשתתפים, 18% הצליחו לחוות חלומות צלולים לאחר פיצול שינה, לעומת 6% לפני השימוש בטכניקה. ומתוך עשרת המתנדבים שמעולם לא חוו חלומות צלולים לפני כן, חמישה חווה חוויה כזו במהלך חמשת השבועות של הניסוי. למרות שתוצאה זו אינה נראית מרשימה במיוחד, המדענים בטוחים שכמעט כולם יכולים לשלוט בחלומות צלולים בדרך זו אם הם ימשיכו לתרגל באופן קבוע.

המחקר פורסם בדצמבר 2020 בכתב העת Dreaming.