מקובל לחשוב שהתודעה שונה באופן משמעותי בין שינה לערות. כאשר אנו ישנים, אנו חווים זרם לא מודע של מחשבות ודימויים. במצב של ערות, אנו מודעים לכל מה שקורה לנו ויכולים להשפיע על זרם המחשבות והמעשים. חלומות צלולים הם יוצאי דופן, אולם גם במצב זה, התודעה שלנו מתפקדת במצב ביניים בין שינה לערות.

האם אנו יכולים לשרטט את הגבולות בין מצבים מודעים והאם הם כל כך פשוטים? ג'ניפר ווינדט מאוניברסיטת מונאש באוסטרליה ניסתה לענות על שאלה זו. לדברי ווינדט, הגבולות בין מצבי תודעה שונים מטושטשים יותר מכפי שהם נראים במבט ראשון. לתמיכה בהשערתה, המדענית מצטטת מחקרים עדכניים המראים כי חלק ניכר מזמן הערות שלנו מושקע במצב של מחשבות נודדות, או מחשבות ספונטניות.

ואכן, במיוחד בעידן הדיגיטלי, זה הופך להיות יותר ויותר נפוץ לבלות חלק מהחיים שלנו על טייס אוטומטי. על פי הערכות מסוימות, אנו מבלים עד 50% מהערות שלנו בחלומות בהקיץ. מצב זה כולל כל זמן שבו המחשבות ותשומת הלב שלנו אינן ממוקדות במה שאנו עושים, ובמקום זאת, נמצאת בזרימה חופשית-אסוציאטיבית. לדברי כמה חוקרים, חלומות עשויים להיות צורה קיצונית של מחשבות נודדות. ווינדט, למשל, טוענת שחלומות מקבילים לתודעה שלנו המתפקדת ב"מצב לא מקוון", משוחררת מהשפעת הסביבה, הגירויים החיצוניים ומשימות.

חלומות צלולים, למרות ההבדלים לכאורה בתודעה, מתרחשים גם ב"מצב לא מקוון". החולם חווה אירועים בעולם דמוי חלום, אך הוא בכל זאת חלק ממנו. בשינה ובמציאות, אנו חווים מצבים של מחשבות ספונטניות שלוקחות על עצמן וריאציות מרובות. מחקר עתידי עשוי אפוא לשפוך אור על ההבדלים בטבע התודעה.

המחקר פורסם בדצמבר 2020 בכתב העת Royal Society.