סילבן מולדון נולד ב -18 בפברואר 1903, בארצות הברית. כמו בן זמנו הבריטי, צ'ארלס לידבייטר, הוא נחשב לאחד ממבשרי חקר תופעת הפאזה, אף על פי שהכיר אותה תחת המונח המיסטי "מסע אסטרלי". בגיל 12, סילבן התעורר וראה חוט כסוף המחבר את תודעתו המוקרנת לגוף אמיתי במיטתו.

במהלך החוויה הזו, מולדון נבהל וחשב שהוא גוסס. אבל לאחר זמן מה, הוא הגיע למסקנה כי זה היה ביטוי של "הקרנה אסטרלית". בעקבות האירוע הזה, הוא הצליח לחזור על החוויה בכמה הזדמנויות. על פי אמות המידה המודרניות, מולדון מעולם לא הצליח להפוך למתרגל מתקדם בשל היעדר שליטה מלאה על הניסויים שלו ומספרם הנמוך יחסית. די אם נאמר שבחייו הוא הצליח לגרום למצב פאזה פחות או יותר כשלושים פעמים, שעבור חלק מהמתרגלים המודרניים זה מה שהם משיגים במהלך חודש.

יחד עם זאת, אין לשכוח כי בזמנו של מולדון היה מעט מאוד מידע מעשי זמין, ולכן הישגיו ראויים להערכה. אפשר לומר שהם היו ייחודיים. וכך, בשיתוף פעולה עם החוקר האמריקאי המפורסם של נושא הפארה פסיכולוגיה – הרוורד קרינגטון, בשנת 1929, הוא פרסם את הספר הסנסציוני "ההקרנה של הגוף האסטרלי". בהמשך פרסמו המחברים שני ספרים נוספים: "המקרה של הקרנה אסטרלית" (1936) ו"תופעות ההקרנה האסטרלית" (1951).

מולדון גם כתב שני ספרים נוספים ללא שיתוף הפעולה שלו עם קרינגטון. למרות שפע האזוטריות שבה, ספריו של מולדון, ובמיוחד עבודותיו הקודמות, מכילים מידע מעשי שימושי והסברים על הרגעים המגוונים ביותר שיכולים להתרחש במצבי פאזה או ללוות אותם. מצד שני, מולדון נחשב גם כאחד המפיצים העיקריים של המונחים האזוטריים והדעות הקדומות המקיפות את פרקטיקות הפאזה.

סילבן מולדון מת ב-1971. ובכל זאת, אפילו לאחרונה בשנות ה-2000, רבים דיווחו שכאשר הם "עזבו את הגוף" הם ראו "חוט כסף" המחבר אותם לגופם האמיתי.