Sleep Waker הוא שם העט בו משתמש המתופף פרנקי מיש, שכותב מוזיקה המבוססת על חוויות אישיות של חלומות וסיוטים. "כשעלה לי הרעיון להקים את הלהקה, היו לי נדודי שינה ושיתוקי שינה", אמר. מאוחר יותר, הסולן האנטר קורטרייט הזכיר שגם הוא סבל מנדודי שינה, ושני המוזיקאים התחברו בגלל החוויה המשותפת הזו. לכל אחד מהאלבומים שלהם היה נושא הקשור לחלום, כפי שמעידים שמות אלבום הבכורה שלהם  מ-2017 Lost in Dreams, ואלבום ההמשך Don't Look At The Moon מ-2018. אשר למעשה, הוקדש לשיתוק שינה.

האנטר חווה גם הזיות הנגרמות כתוצאה משיתוק שינה. כפי שאמר הזמר בהתייחסו לאלבום החדש של הלהקה, שיצא ביולי: "הייתה לי תחושה של מישהו שיושב על החזה שלי, ודמויות מונוליטיות בוהות בי מפינת חדר השינה שלי. הדברים האלה בהחלט עדיין שזורים לאורך כל האלבום. אבל הדברים באמת השתנו הפעם. באלבום הזה, המילים שלי די אישיות. כל מה שכתבתי היה או סיטואציה בחיי, או על איך אדם יכול להשתנות על ידי אירוע חיים או נסיבות, ובכך ליצור זהות בדויה". האלבום החדש של הלהקה ייקרא Alias.

על פי מגזין ברודווי וורלד,  המוזיקה מראה איך חברי הלהקה עוסקים בנושאים סביב שלב שנת REM, כאשר השירים שלהם מעלים שאלות על מי אנחנו ומה אמיתי, האם אנחנו ערים באמת או סתם חווים מבנה מסוים של המציאות. האלבום החדש רלוונטי במיוחד בהקשר של הגבולות בין החיים, האמנות והחוויה האישית שהולכים ומיטשטשים.

הלהקה מקליטה מוזיקה בז'אנר הנו-מטאלקור, כך שחובבי מלודיות פופ רומנטיות לא צפויים למצוא את השירים האלה מושכים. לא ניתן למצוא כאן שירים שקטים – המוזיקה עוסקת בסיוטים ובזוועת שיתוק השינה.