ההבנה שהמרחב שמסביב הוא חלום גורמת לחולם להיכנס למצב שבו כמעט הכל אפשרי: פתרון משימות קשות, אימון במיומנויות אתלטיות, עיסוק בריפוי עצמי, גילוי מידע, מפגש עם אנשים שאינם נגישים במציאות, או סתם ליהנות ממרחב שבו אין גבולות.

דרך ידועה נוספת להיכנס לחלום צלול הוצגה לקהילה המדעית על ידי רוברט ווגונר בכנס השנתי ה -37 של האגודה הבינלאומית לחקר החלומות. החוקר הדגיש כי חלימה צלולה שימושית לחקר התהליכים הלא מודעים והפנימיים של היצירתיות. כוונותיו האישיות של החולם, אמונותיו ורגשותיו יוצרים את המרחב הסובב אותו ואת עלילת החלום.

מניסויים שנערכו על חולמים צלולים מנוסים, ווגונר מסיק כי ההיבטים של חלימה צלולה ככלי של יצירתיות הם ייחודיים וכוללים, בפרט:

– גישה ליצירתיות;
– אינטראקציה עם מודעות פנימית;
– לימוד התודעה והנפש של האדם.

חלימה צלולה מאפשרת לאדם לקבל גישה למשאבים הפנימיים שלו, ובכך להגדיל את הפוטנציאל היצירתי שלו. במצבי הפאזה (הכוללים, גם שיתוקי שינה, התעוררויות שווא, חוויות חוץ גופיות וכו'), אתה יכול לפנות אל תת המודע שלך עם שאלות ובקשות. אלפי חולמים בחנו זאת בעצמם, ואישרו את נוכחותה של "מערכת נפשית שנייה", כפי שתיאר אותה קרל יונג.

התקצירים של דו"חות הוועידה נכללו במוסף לכרך 14 של   International Journal of Dream Research.