חוויות חוץ גופיות וחוויות סף מוות הן תופעות מורכבות שעניינו את האנושות מאז ומעולם. קבוצת חוקרים מאיראן ניסתה לחקור את הקשר בין שתי התופעות הללו.

כפי שהמחברים מציינים, 5-10% מהאנשים חוו חוויה חוץ גופית, וחוויית סף מוות מוכרת ל-6.3-23% מאלו ששרדו דום הלב. יחד עם זאת, היציאה מהגוף היא אחת המרכיבים העיקריים של חוויות סף המוות. המדענים ראיינו שבעה אנשים שחוו מוות קליני, כולם דיווחו כי הרגישו את עצמם מרחפים מחוץ לגופם. חלקם אף הצליחו לקבוע את הגובה המשוער שבו הם "מרחפים", וחלקם אמרו שהם יכולים לצפות בעצמים שמסביב מכל הצדדים, בזווית של 360 מעלות בו זמנית.

החוקרים מצטטים גם שיטות ליזום חוויות יציאה מהגוף ללא הקשר של טראומה: היפנוזה ומדיטציה. מצבים כאלה מאופיינים באלמנטים שאין להם הסברים נוירופיזיולוגיים נאותים. לדוגמה, אנשים שהיו עיוורים מלידה דיווחו כי במהלך החוויה החוץ גופית הם יכלו לראות את המרחב שמסביבם.

יש צורך לבסס בסיס אמפירי לחקר תופעות אלה. המחברים מציעים להציב בחדרי ההחייאה שני צגים כדי לשלוט במקרים של יציאה מהגוף וחוויות סף מוות. מסך אחד יפנה כלפי מעלה – כך שרק אדם שמסתכל מלמעלה יכול לראות את התמונה על הצג. השני ימוקם מול הרצפה, על מנת לבחון טענות של ראייה של 360 מעלות.

ניסיונות דומים לתעד עדויות של חוויות סף מוות כבר נעשו על ידי מדענים אחרים. החוקרים מאיראן, לעומת זאת, בחרו להתמקד בתופעת היציאה מהגוף בפרט, כדי לייצר מודל מדויק יותר.

המאמר פורסם בשנת 2021 בכתב העת הטורקי לפיזיותרפיה ושיקום.