אנשים רבים שחוו מוות קליני טוענים כי כל חייהם הבזיקו לנגד עיניהם. אבל האם אפשר ברגע מלחיץ זה להביט אל העתיד ולא אל העבר? טוני קופי, סקסופוניסט בריטי בולט, זכה לראשונה לפרסום כשנפל מהקומה השלישית כנער. זה היה אחרי האירוע הזה, יאמר המוזיקאי מאוחר יותר, שהוא החליט לקחת כלי וללמוד לנגן, מחשבה שמעולם לא חלפה במוחו לפני כן.

"בעיני רוחי ראיתי הרבה מאוד דברים: ילדים שעוד לא היו לי, אנשים שמעולם לא ראיתי אבל עכשיו הם חברים שלי", אמר קופי על חוויית  סף המוות שלו. אבל הוא זכר במיוחד את הניגון בכלי נגינה.

המגזין המקוון Brinkwire, שדיווח על הסיפור, הוסיף לכתבה הערת מומחה מאת הפסיכולוג סטיב טיילור מאוניברסיטת לידס בקט. המדען חוקר את מושג הזמן כ"מרחבי". תיאוריה זו מניחה שאנו חיים בעולם סטטי, שבו הזמן נמתח בצורה של פנורמה, כך שהעבר, ההווה והעתיד מתקיימים בו זמנית. לכן, עבור טיילור, הסיפור של קופי נראה סביר למדי.

"עם זאת, מה עם חזיונותיו לכאורה של טוני קופי לגבי עתידו?" שואל טיילור. האם הוא יכול היה לראות הבזקים ממשיים מחייו העתידיים? האם ייתכן שהוא ראה את עצמו מנגן בסקסופון כי הקריירה שלו כמוזיקאי כבר נקבעה מראש? "כמובן, יש כמה פרשנויות בנאליות לחוויה של טוני. אולי הוא הפך לסקסופוניסט רק בגלל שהוא דמיין את עצמו מנגן בכלי בחלומותיו".