ישנן מספר דרכים לחוות חוויה חוץ גופיות. רובן דומות לדרך שבה נכנסים לחלומות צלולים. השיטה העיקרית היא תשומת לב לתחושות גופניות של רטט המתעוררות לפני תחילת היציאה מהגוף. בהתבסס על כך, מדענים מארגנטינה וספרד הציעו כי יש "אאורה" (חוויה מקדימה) מסוימת של תחושות שניתן להשתמש בהן על ידי מתרגלים.

המחברים השוו את התפיסה של אנשים שחוו שיתוק שינה וחוויות יציאה מהגוף, ובכך שילבו שניים מהמצבים שאנו מכנים "מצבי פאזה". שניהם כוללים תחושות שמיעתיות, מישושיות ו/או חזותיות שקדמו לאירוע. המדענים כינו את התחושות האלה "אאורה" ורואים חשיבות בשליטה בהן.

לדברי החוקרים, אנשים שלמדו כיצד לגרום לחוויה חוץ גופית רצונית, הגיעו ליותר רגשות חיוביים בתהליך (כגון אושר, אהבה, תקווה או אופוריה) ופחות רגשות שליליים (כגון פחד, חרדה או אימה) מאשר אלה שחוו חוויות חוץ גופיות באופן ספונטני או שיתוק שינה.

על מנת להפוך את החוויה הלא נעימה של שיתוק שינה לאופוריה, המחברים ממליצים לאנשים לתרגל את היכולת לזהות את ה"אאורה". הם מוסיפים כי אנשים אשר נכנסים במודע למצב של יציאה מהגוף תופסים באופן משמעותי יותר את הרטט לפני מצבים אלה.

בנוסף, במהלך חוויה חוץ גופית מכוונת, ניתן לשלוט במצב, כמו בחלום צלול, הודות לשמירה על רצון חופשי והיכולת לשחק תפקיד פעיל יותר.

המאמר פורסם באפריל 2022 באתר PsyArXiv.