המין האנושי יוצר אינספור עולמות דמיוניים באמצעות סיפורים, שירים, ציורים, סרטים וכו'. חוקר באוניברסיטת זאגרב (קרואטיה), מכנה את כל אלו כ'מציאות מדומה', ומוסיף כי יחד עם מציאות החלום והעולם הפיזי שלנו, הם יוצרים את שלוש המציאויות של החוויה האנושית.

יש לציין כי המחבר שייך לתחום האמנות, ולכן השקפתו שייכת באופן מוצק יותר לתחום היצירתיות והאזוטריות מאשר המדע. הוא מדבר פחות על חלומות ויותר על מצבי תודעה משתנים באופן כללי, ומביא בתור דוגמאות – מדיטציה, שימוש בחומרים פסיכואקטיביים ופרקטיקות אנרגטיות שונות.

יחד עם זאת, החוקר רואה גם חלומות, במיוחד חלומות צלולים כמקור השראה ראשוני. המלחין לודוויג ואן בטהובן, הסופרת מרי שלי והצייר סלבדור דאלי היו ידועים כמי שמנמנמים כדי להתחבר ליצירתיות שלהם (האחרון אף טען שהוא מסוגל לעורר חלומות באופן אקטיבי), והממציא תומאס אדיסון אמר שהוא "הוצף" על ידי דימויים יצירתיים לאחר תנומה.

כדי לפתח את היכולת לחלימה צלולה, המחבר ממליץ על הטכניקות הבאות:

לזכור את החלום לאחר ההתעוררות, לעשות משהו במשך עשר דקות, ואז לחזור לישון תוך כדי שנזכרים בחלום

להשתמש באוטוסוגסטיה במהלך היום, כל הזמן לחזור על כך שהחלום יהיה צלול

לבצע בדיקות מציאות

לגרום להתעוררות באמצע הלילה (לשם כך, המחבר ממליץ לשתות הרבה מים לפני השינה), שבמהלכה צריך לרשום את מה שחלמת זה עתה

לטפח רצון אמיתי לחוות חלומות צלולים

לסיכום, מוסיף החוקר כי עולם החלומות הצלולים משלב את האיכויות של העולם הפיזי והעולם הווירטואלי.

המאמר פורסם בספטמבר 2022 בכתב העת In medias res: časopis filozofije medija