בחלום צלול, החולם מבין שהוא חולם. עם זאת, רמת השליטה ועומק המודעות בחלום יכולים להשתנות. לדוגמה, ייתכן שהמחשבה "זהו חלום" תהבהב במוחך, ובכל זאת תישאר שבוי בתרחיש החלום. או שאולי תשימו לב שצבע השמיים שונה מהמציאות, אבל כאן מסתיים ניצוץ המודעות. האם זה הופך אותו לחלום צלול או לא ממש?

חוקרת פילוסופיה מאוניברסיטת גלזגו (בריטניה), החליטה לענות על שאלות אלה. לדברי המחברת, ההשקפה הקלאסית של חלום צלול מציעה כי החולם מבין בבירור כי הוא ישן וחולם. עם זאת, אם נניח שיש דרגות שונות של מודעות, אז החולם עשוי להיות מודע מבלי להשתמש במילים "חלום" או "שינה".

למעשה, החוקרת רואה בתחושות חולפות של "משהו לא בסדר" או "זה לא אמור לקרות ככה" כרגעי תודעה שיכולים להוביל לחלום צלול. בחלום צלול מלא, החולם מבין שהחוויה שלו היא תוצר של המוח, ולא במציאות הרגילה.

המחברת מציירת אנלוגיה למצבי פאזה אחרים – חוויה חוץ גופיות והתעוררות שווא. היא מכנה את האחרון 'מקרה של צלילות כוזבת', המאופיינת בריאליזם בולט הדומה לערות. לפעמים אדם יכול "להתעורר" פעמים רבות ברציפות אך עדיין להיות בתוך עולם החלום, וכאשר הוא סוף סוף מוצא את עצמו ער, הוא בספק אם הוא באמת התעורר.

כשמדובר בחוויה חוץ גופית, לעומת זאת, האדם המדובר מרגיש שהוא עזב את הגוף, אבל זה קורה במצב של תודעה צלולה. כפי שהמחברת מוסיפה, מקרים כאלה זקוקים למחקר נוסף ויש ללמוד על הקשר בין חוויה חוץ גופית לחלימה צלולה.

המאמר פורסם בכתב העת Review of Philosophy and Psychology.