"מצאתי את עצמי במנהרת אור נפלאה. שלוש דמויות אוהבות חיכו לי. ידעתי מי הן. לא פחדתי, אבל ידעתי שאם אמשיך, לא תהיה חזרה". סיפורים דומים על חוויות סף מוות מהווים נושא למחקר אינטנסיבי יותר ויותר על ידי רופאים בשנים האחרונות. אך תמיד קשה לרופאים להעריך עד כמה העדויות נכונות ומה בדיוק המטופל הרגיש וראה – אלא אם כן הם עצמם המטופלים.

מדען מוח מספרד, אלכס גומז-מרין, פרסם מאמר עם הרהורים פילוסופיים על חוויית סף המוות שלו. המחבר רואה במצב זה את אחד ממצבי התודעה האלטרנטיביים, הכוללים חלומות צלולים, חוויות חוץ גופיות, היפנוזה, טראנס, חוויות מדיטטיביות ופסיכדליות, התעוררויות רוחניות וכו'.

במאמר, גומז-מרין מבקשת לנתח את מה שקרה לו. האם זו הייתה רק הזיה שנגרמה מחוסר אספקת דם תקינה למוח או משהו אחר? אם מדובר בתקלה פיזיולוגית, מדוע לא כל החולים במצבים דומים חווים זאת? מצד שני, מדוע כל כך הרבה עדויות על חוויות סף מוות דומים כל כך בין התרבויות השונות? המחבר בסופו של דבר מנסח את שאלת המחקר העיקרית שלו כדלקמן: האם המוח מייצר את התודעה כמו שהכבד מפריש מרה, או שהוא מסנן אותה כמו רדיו בעת קבלת גלים אלקטרומגנטיים?

מסקנתו, גם אם מעורפלת, היא שעלינו לרסן את עצמנו מלמהר ולתת תשובה. זה יהיה רעיון לא מוצלח לקבוע את התשובה מראש ללא ראיות חזקות מספיק.  קלישאות כמו "על-טבעי", "על-טבעי", או "פסאודו-מדעי" רק חושפים דעות קדומות במסווה של מדע. לדברי גומז-מרין, תפקידו של חוקר הוא לחקור את הלא נודע, גם כאשר הוא מאתגר את האמונות האישיות שלו.

המאמר פורסם בינואר 2023 בכתב העת Organisms: Journal of Biological Sciences.