רוב השיטות לטיפול בסיוטים מתמקדות בטיפול בזמן הערות. עם זאת, מדענים מארה"ב וליטא מאמינים כי אפשרות טובה יותר היא להצליח להתעורר מהסיוט. מכיוון שרוב החוקרים האלו עוסקים רבות בתחום החלימה הצלולה, אין זה מפתיע שניתן לתאר את הטכניקה בקצרה על ידי המודל הבא: סיוט – צלילות – התעוררות מכוונת.
המחברים אינם מתעכבים על טכניקות כניסה לחלימה צלולה, ומציינים כי ניתן לאמן את המיומנות של השגת צלילות, וישנן שיטות רבות העשויות להכשיר אנשים לכניסה למודעות בזמן החלום. אז, ברגע שאדם נעשה צלול בעיצומו של סיוט, מה הלאה? המדענים זיהו שלוש גישות אפשריות להתעוררות מכוונת:
- התעוררות ויזואלית: עצמו עיניים והתמקדו בכוונה להתעורר כשאתם פוקחים אותן.
- התעוררות מילולית: לבטא מילולית או בכוח המחשבה את הכוונה להתעורר.
- קיבוע נקודת מבט: בחינת סצנת החלום מעמיקה ומייצבת את החלום, בעוד שקיבוע המבט בנקודה אחת, מוביל להתעוררות.
על קבוצת המשתתפים העיקרית הוטל להתעורר באמצעות אחת מהגישות הללו, בעוד קבוצת הביקורת פשוט כיווצה את אגרופיה בחלום. התוצאות הראו כי כל המשתתפים שהשתמשו בטכניקות שלמעלה הצליחו, כאשר 75% עשו זאת תוך פחות מחצי דקה, ולעתים קרובות התעוררו באופן פתאומי. גם רמת הצלילות שיחקה תפקיד: חולמים צלולים עם רמה גבוהה של שליטה השיגו את המטרה מהר יותר ובקלות רבה יותר.
באופן מעניין, המשתתפים בקבוצת הביקורת ציינו כי הידוק אגרופיהם השפיע על עלילת החלום. החלום קיבל תוכן אלים (רבים תיארו סצנות אלימות) והאדם הרגיש יותר ביטחון עצמי.
עם זאת, לאחר ביצוע ניסוי זה, המחברים מוסיפים כי חולם שהופך צלול בעיצומו של סיוט עשוי להפיק תועלת רבה יותר משינוי העלילה מאשר מהתעוררות. עדיף להתעמת עם הפחד מאשר לברוח ממנו.
ההדפסה המוקדמת של המאמר פורסמה ביולי 2023 באתר PsyArXiv.
