כיצד פועל מוחו של אדם החווה חלום צלול? אילו אזורים ספציפיים אחראים ל"מעבר" למצב של צלילות? אלה שאלות פיזיולוגיות ורפואיות טהורות שהועלו על ידי קבוצת חוקרים בינלאומית.
כפי שמציינים המחברים, חלומות הם אחד ממצבי התודעה המוזרים ביותר. הם נמצאים איפשהו בין ערות ללא-מודע, ומראים לנו דימויים דמיוניים שקשורים איכשהו לחוויות היומיום שלנו. עם זאת, הדברים מסתבכים עוד יותר בזמן חלימה צלולה: יש קישוריות תפקודית מוגברת בין קליפת המוח הקדם-מצחית והרקתית-קודקודית. מצב החלום הצלול עצמו קשור להפעלה מוגברת של קליפת המוח הקדם-קודקודית, הקדם-מצחית והרקתית, כמו גם אזורים סנסומוטוריים.
החוקרים מציינים את החשיבות המיוחדת של אזורי המוח הבאים:
- רשת הניהול המרכזית (CEN). בעזרתו, אנו תופסים ומעבדים מידע. לדברי המחברים, איננו יכולים לשלוט בתוכן של חלומות רגילים עקב ירידה בפעילות רשת זו. בזמן חלימה צלולה רשת זו מופעלת והיא יכולה לאפשר שליטה מוגברת והבנה כי האדם ישן.
- רשת ברירת המחדל (DMN). הרשת מופעלת כאשר אדם שקוע בתוך עצמו, או חולם בהקיץ.
- קליפת המוח הקדם-מצחית הגבית-צדית. הוא אחראי על הזיכרון והחשיבה. רמת פעילותו משפיעה על הופעתם של חלומות צלולים או לא צלולים.
- בנוסף, הצומת הרקתי-קודקודי משפיעה מצב פאזה נוסף – חוויות חוץ-גופיות.
המאמר פורסם במרץ 2023 בכתב העת Neuroscience & Biobehavioral Reviews.
