סיליה גרין היא חוקרת חלומות צלולים וחוויות חוץ-גופיות מבריטניה ואחת החלוצות בתחום. באתר הרשמי שלה, היא רשומה כפילוסופית ופסיכולוגית, אבל לעתים קרובות מתייחסים אליה כאל פרפסיכולוגית. ייתכן שהבעיה נעוצה במערכת היחסים המורכבת שלה עם הקהילה האקדמית: גרין לא קיבלה משרה בשכר באוניברסיטה במשך זמן רב, למרות שקיבלה דוקטורט בפילוסופיה מאוקספורד.

ספריה המפורסמים ביותר כוללים 'חלומות צלולים', 'חוויות חוץ-גופיות' ו'חלום צלול: פרדוקס התודעה במהלך השינה'. הראשון שבהם פורסם בשנת 1968, לפני שתופעת החלומות הצלולים אושרה לראשונה במעבדתו של קית' הרן בשנת 1975 ועבודת הדוקטורט של סטיבן לה-ברז' בנושא זה שהתפרסמה בשנת 1980.

גרין משוכנעת שחוקרי חלומות צלולים הושפעו מפרסומיה. באתר הרשמי שלה, היא מונה מספר מרשים של כמה עשרות מדענים כאלו והיא מבקשת מהם תמיכה כספית, שכן אין לה משרה באוניברסיטה, והם הפיקו תועלת מעבודתה (לדעתה). היא מחלקת את כל ההיסטוריה של מדע החלומות הצלולים והחוויות החוץ-גופיות ל"לפני" ו"אחרי" מחקרה בשנים 1966-1968.

באופן מעניין, גרין משלבת גם כמה מצבים שאנו מכנים מצבי פאזה. היא הציגה את הרעיון של חוויות "מטכוריות", כולל חלומות צלולים, חוויות חוץ-גופיות וחוויות סף מוות, התעוררויות שווא, כמו גם חלומות בזמן ערות (כולל מקרים של חטיפות חייזרים) ומפגשים עם רוחות רפאים. עם זאת, בניגוד למצב הפאזה, הכולל שנת REM + תודעה, חוויות מטכוריות כרוכות בכניסה לעולם האשליה. לכן, המונח של גרין כולל הזיות רגילות אך לא שיתוק שינה. היא מייחסת את המצבים האלה לפעילות מוגברת בהמיספרה הימנית של המוח.

את חייה של סיליה גרין אפשר לתאר כמאבק של אדם מוכשר נגד המערכת: ראשית, היא הייתה ילדת פלא שנאסר עליה לגשת לבחינות גמר מוקדמות. לאחר מכן, היא הייתה חוקרת מחוץ לסביבה האקדמית שניסתה להקים אוניברסיטה עצמאית ולמצוא מימון. עם זאת, ניתן להבין מדוע עבודתה אינה ידועה היטב: לא היו לה ניסויי מעבדה כדי לתמוך בהצלחתה, שכן תופעת החלימה הצלולה עדיין לא אושרה באותה תקופה ולחובבי חלומות צלולים חסרו טכניקות ספציפיות להשגת צלילות.

קישור לאתר הרשמי של סיליה גרין: http://www.celiagreen.com/