בטול ראוף, חוקר מבריטניה, ערך סדרת סקרים בנושא שיתוק שינה במסגרת עבודת הדוקטורט שלו. מחצית מהמשתתפים הכירו את התופעה. המחבר השווה את שיתוק השינה למצבים אחרים שאנו מכנים מצבי פאזה: חלימה צלולה וחוויות חוץ-גופיות וחוויות סף מוות.

מחקרו מראה כי אנשים הסובלים משיתוק שינה פיתחו מערכת כללים למניעת תופעה זו:

– לא לישון על הגב.

–שגרת שינה (להימנע ממחסור בשינה, תשישות ושינה במהלך היום).

– הפיכת מרחב השינה לנוח (אור דלוק, דלת פתוחה, הימנעות מחום).

– מינון צריכת אלכוהול ותרופות (יש אנשים שנמנעים מאלכוהול, בעוד שאחרים משתמשים בו כדי להימנע משיתוקי שינה).

אם אדם כבר נמצא בשיתוק וחווה הזיות, מומלץ לנסות לזוז, לצעוק או להתעורר בעזרת כוח הרצון. אפשרויות אחרות כוללות רציונליזציה (להסביר לעצמך שאתה ישן) ותרגילי נשימה.

המחבר הקדיש תשומת לב מיוחדת לדת ואמונות. מבחינה היסטורית, שיתוק שינה נקשר למיסטיקה, אך אתאיסטים ואגנוסטיקנים דיווחו על שיתוק שינה לעתים קרובות יותר מאשר מאמינים. המאמינים רואים ברובם את שיתוקי השינה כתופעה על טבעית אך מעטים מאוד משתמשים בתפילה כדי לצאת משיתוקי שנה, למרות שזה עוזר ב -87% מהמקרים עבור אלו שכן.

עבודת הדוקטורט פורסמה ביולי 2024 באתר גולדסמית 'ס, אוניברסיטת לונדון.