חוקרת קנדית ערכה ניסוי שבו עוררה חוויות חוץ-גופיות בקרב שבעים סטודנטים באמצעות מציאות מדומה. למשתתפים הוצגו סרטוני מציאות מדומה שיצרו אשליה של יציאה מהגוף וריחוף באוויר. במקביל, נתוני ה-EEG שלהם נרשמו הן במצב נורמלי והן במצב "חוץ-גופי".
כצפוי, התיאורים הסובייקטיביים של המשתתפים דמו לחוויות חוץ-גופיות קלאסיות. לדוגמה, הם תיארו תחושות של יראה, ניתוק מהגוף וציפה, וציינו שהכל הרגיש כמו בתוך חלום. יתר על כן, נתוני EEG הראו שינויים בכל חמשת פסי התדרים (במיוחד בתנודות אלפא).
המחברת הגיעה למסקנה כי מציאות מדומה יכולה לגרום לחוויות חוץ-גופיות ושזה יוכל לשמש, למשל, בטיפול בהפרעות נוירולוגיות, פסיכולוגיות ודיסוציאטיביות. יתר על כן, אנשים בריאים יכולים להשתמש במציאות מדומה פשוט כדי לחוות חוויה חיובית ולהרגיש רגשות חיוביים.
עבודת המאסטר פורסמה בדצמבר 2024 באתר אוניברסיטת מערב אונטריו.
