על פי תיאוריית ההתקשרות, כולנו מפתחים בילדות סגנון אחד מתוך שלוש אסטרטגיות התקשרות, בהתאם למערכות היחסים שלנו עם הורינו. סגנונות ההתקשרות הן: התקשרות בטוחה (מערכות יחסים בריאות), חרדת נטישה (אדם כל הזמן חושש להינטש), או הימנעות (שמירה על מרחק כדי לא להיפגע). חוקרים מאיראן החליטו לחקור כיצד אסטרטגיות ההתקשרות של אנשים משפיעות על שנתם.
החוקרים גייסו 232 מתנדבים, 98 מהם סבלו מדיכאון והשאר היו בריאים. החוקרים מצאו כי אנשים הסובלים מדיכאון היו בעלי סיכוי גבוה יותר באופן משמעותי מאנשים בריאים להיות בעלי סגנון התקשרות חרדתי או נמנע, כמו גם לחוות יותר חלומות מוזרים ויוצאי דופן, כולל אפיזודות של שיתוק שינה והתעוררויות שווא. מאחר וסגנונות התקשרות מלווים את האדם לאורך כל חייו, בניגוד לדיכאון. נראה שלא הדיכאון השפיע על חלומות אלא סוג ההתקשרות של האדם.
מתברר שככל שאדם הוא בעל סגנון התקשרות של הימנעות או חרדת נטישה, כך השינה שלו הופכת לחריגה ויוצאת דופן יותר. מצבים שאנו מכנים מצבי פאזה, כגון התעוררויות שווא, שיתוק שינה וחוויות חוץ-גופיות, מתרחשים בתדירות גבוהה יותר בקרב אנשים אלה. עם זאת, המחברים לא מצאו כל קשר עם חלומות צלולים.
המאמר פורסם בינואר 2025 בכתב העת Current Psychology.