לדברי החוקר ג'י-יין יו, חלומות צלולים הם מעבדה אמיתית לניסויים פנימיים. המוח מאמן את עצמו, מפעיל סימולציות ומייצר גרסאות חדשות של העצמי. זהו מרחב שבו רעיונות מוכרים על זהות מתפרקים, נבנים מהתחלה והופכים למשהו חדש. עם זאת, יו לא ערך ניסויים. הרהוריו הם תיאורטיים לחלוטין.
כמו על במה, יש "שחקנים" שונים בתוך התודעה. אלה הם היגיון, רגש, חזון וכן הלאה. בחלומות, הם מתחילים לקיים אינטראקציה – מתווכחים, משתפים פעולה, תומכים זה בזה. זה נותן לנו הזדמנות רבת עוצמה להבין את עצמנו לעומק. מה שחשוב ביותר הוא מידת הקוהרנטיות הפנימית בתוך החלום. ככל שהתחושות, המחשבות והתפיסות שלנו מתואמים יותר, כך החוויה הופכת חיה וצלולה יותר. הדינמיקה בין ה"שחקנים" הללו מאפשרת חוויות עשירות ורבות פנים, והצלילות עצמה נובעת מה"בחירה" הספונטנית של המוח את קו העלילה המתאים ביותר בתוך החלום.
חלומות עוזרים לנו לגלות תגליות. במהלך השינה, המוח מוצא פתרונות לבעיות שאולי מעולם לא היו מתרחשות לאדם בזמן ערות. התופעה הידועה בשם דה ז'ה וו עשויה להיות גם "דרישת שלום" מעולם החלומות – פלאשבק לסצנה לילית נשכחת. רעיונות אחרים רלוונטיים גם כאן. לדוגמה, חלומות צלולים יכולים לשמש כמגרש אימונים לבינה מלאכותית. הרעיון הוא ללמד מכונות כיצד לאלתר ולהסתגל לתנאים משתנים בדיוק כפי שעושה המוח החולם.
ההדפסה המוקדמת של המאמר פורסמה ביוני 2025 ב-SSRN.