אנשים מאמצים את החשיבה יותר בחלומות צלולים מאשר בחלומות רגילים. זו הייתה המסקנה אליה הגיעו מדענים מסין וצרפת שערכו ניסוי שכלל 30 משתתפים עם נרקולפסיה (80% מהם חוו צלילות לפחות שלוש פעמים בשבוע) ו-22 אנשים בריאים (ללא ניסיון בחלומות צלולים). בזמן ערות ובמהלך השינה, הם נדרשו להקשיב למילים ולפסאודו-מילים (קבוצות של צלילים שדומים למילים) והתבקשו להגיב בתנועות שרירי פנים – במיוחד לחייך אם נשמעה מילה ולהזעיף פנים אם נשמעת מילה מדומה.
התוצאות הראו שקבלת החלטות מואטת בחלומות צלולים. בזמן ערות ובחלומות רגילים, המוח זיהה מילים מוכרות מהר יותר. אבל בחלומות צלולים ניתן לראות כיצד המוח צובר מידע ומשתמש בו. זה כאילו הוא שוקל בזהירות את כל היתרונות והחסרונות לפני שהוא מקבל החלטה – ועושה זאת לאט יותר מאשר במציאות.
נתונים אלה מראים כי בחלומות צלולים, המוח בונה מחדש מחשבות ותהליכי קבלת החלטות בדרך ייחודית. במילים אחרות, חלימה צלולה מאלצת את המוח להשתמש בכל משאביו כדי לבחור, גם אם העולם שהוא תופס הוא אשליה.
ההדפסה המוקדמת של המאמר פורסמה במרץ 2025 ב-bioRxiv.