תארו לעצמכם שזיגמונד פרויד וקרל יונג לא היו חוקרים חלומות רגילים אלא חלומות צלולים. אולי הם היו מסוגלים להציץ לעומק אישיותם, ולגלות לא רק את הרבדים המוכרים של הנפש אלא גם חיים קודמים (ואולי עתידיים). שניהם הגיעו למסקנה שה"עצמי" שלנו הוא מערכת רב-שכבתית. אבל בחלומות צלולים, האם אפשר להתעמק ברבדים עמוקים עוד יותר? שאלות פילוסופיות כאלה הוצגו על ידי החוקר האמריקאי רוברט וגונר.
הוא ציטט מספר סיפורים שבהם אנשים ראו את חייהם הקודמים בחלומות צלולים וטען שלעתים קרובות ניתן לאשש את הפרטים הללו. לדוגמה, אדם סיפר פרטים יוצאי דופן על התרבות של תקופות שחלפו מזמן. וגונר ראה את עצמו פעם בחלום כמחבר של ספר פסיכולוגיה, למרות שהוא רק התחיל לכתוב ספר על חלומות צלולים בחיים האמיתיים. בעולם האחר ההוא, הוא היה פרופסור מקריח בקמפוס של אוניברסיטה.
בעוד שהפיזיקה המודרנית מאפשרת קיומם של עולמות מקבילים, ישנן גם עדויות למציאות של גלגולים קודמים. לדוגמה, תועדו מקרים שבהם ילדים זיהו קרובי משפחה מ"אותה משפחה" ויכלו לספר פרטים על מותו של "האני האחר" שלהם. לדברי וגונר, זה מאשר שגלגול נשמות הוא אמיתי, וחלומות צלולים, בתורם, נותנים לנו דרך נוספת לחקור את התופעה הזו.
הדו"ח הוצג ביוני 2025 ב42nd Annual Conference of the International Association for the Study of Dreams