ביוני 2021, קבוצת מדענים מדנמרק ובלגיה פרסמה מאמר בכתב העת Brain Communications עם השערה על המקור הביולוגי של חוויות סף מוות. על פי המחקר, חוויות אלו נובעות מהתגובה הטבעית של בעלי חיים מסוימים למצבים מסכני חיים – טנטוזיס. כאשר טנטוזיס מופעל, היצור החי קופא, מעמיד פנים שהוא מת כדי להפחיד טורף פוטנציאלי.
בעקבות פרסום מאמרם, קיבלו המדענים מספר רב של הערות ביקורתיות. טיעוני החוקרים הושוו למעשה לעמדה אזוטרית. שניים מהמחברים נתנו תשובה רשמית: נקודת המבט המיסטית מניחה שאנשים יכולים לחוות חוויות מודעות ללא מוח מתפקד. אפשרות זו מופרכת. זה הרבה יותר הגיוני להניח כי אדם חווה חוויית סף מוות מיד לפני אובדן ההכרה. כאשר לאחר החייאה מוצלחת, ניתן להיזכר בחוויה זו.
יתר על כן, חוויות סף מוות קורות במספר מצבים, למשל:
איום על החיים עם פגיעה בתפקוד המוחי (כגון דום לב)
איום על החיים ללא הפרעות מוחיות (כמו בתאונה)
אין סכנת חיים (כגון שימוש בסמים או התעלפות)
למעשה, המונח "סף מוות" אינו נכון, כי במחצית מהמקרים של חוויות סף מוות, האנשים שחווים את זה אינם בסכנה אמיתית.
לדברי המחברים, הבעיה היא שערכים רוחניים סותרים לעתים קרובות את עקרונות האבולוציה. הקונפליקט בין חסידי המודלים האבולוציוניים והרוחניים עתיק כמו התיאוריה של דרווין עצמה. כך שלהשערת הטנטוזיס יש סיכוי לעמוד במבחן הזמן.
התגובה פורסמה בפברואר 2022 בכתב העת Brain Communications.