סיוטים צלולים מוגדרים כחלומות עם רגשות שליליים חזקים, שבהם החולם מודע לכך שהוא חולם אך אינו יכול לשנות את האירועים המפחידים המתרחשים בחלום או להתעורר באופן מודע. סיוטי פאזה אינם נדירים, אך מעט מאוד ידוע על תופעה זו.
מחקר שפורסם לאחרונה על ידי מייקל שרדל וקלי בולקלי ביקש לבחון את התדירות והתוכן של סיוטים צלולים בקרב מבוגרים בארה"ב (בני 18 ומעלה).
מדגם סקר מייצג של 408 משתתפים (248 נשים, 160 גברים) מצא כי מתוך 160 סיוטים, 67 יכולים להיות מסווגים כסיוטים צלולים, כאשר שני שלישים מהחלומות כרוכים בחוסר היכולת להתעורר. עם זאת, הכללתם של אלמנטים סיוטיים בחלומות צלולים לא הייתה קשורה לגיל, למגדר, להשכלה או למוצא האתני של משתתפי המחקר.
באופן כללי, ממצאי המחקר מראים כי חלק ניכר (כ-16%) מחוויות החלום הצלול יכולות להיות מסווגות כסיוטים צלולים, כולל חוסר היכולת להתעורר. יחד עם זאת, המחקר של טכניקות שליטה בשינה ופיתוח מיומנויות כאלה הוא צעד חשוב במחקר של מצבי פאזה ככלי טיפולי לטיפול בסיוטים.
המחקר פורסם באוקטובר 2020 בInternational Journal of Dream Research.