באיזו תדירות חלקים מהחוויות היומיומיות מופיעות בחלומותינו? באיזו מידה רגשות נוכחים בחלומות אלה? סיוטים, למשל, נוטים יותר להתרחש לאחר אירועים טראומטיים כמו הוריקנים, רעידות אדמה או פיגועים. יחד עם זאת, החולם לא בהכרח רואה את האירוע הספציפי בחלום; במקום זאת, ישנה פשוט עלייה ברמת העוררות הרגשית.

מגפת הקורונה המתמשכת מספקת הזדמנות ייחודית לחקור את ההשפעה של משברים על חלומות. נושא זה הועלה שוב ושוב על ידי חוקרים ממדינות שונות. לאחרונה הוצג מאמר בנושא על ידי מחברים מגרמניה, ביניהם החוקרת המפורסמת בנושא חלומות צלולים, אורסולה ווס.

באופן מעניין, בנוסף לקבוצה הרגילה של מתנדבים בריאים, החוקרים ראיינו מטופלים עם אבחנות פסיכיאטריות שונות – מדיכאון ועד הפרעה דו קוטבית. חוקרים הציעו כי אנשים כאלה רגישים יותר ללחץ, והשפעתו על השינה תהיה בולטת יותר.

בין היתר, המחברים רצו לגלות כיצד המגפה השפיעה על חלימה צלולה. מחקרים קודמים ציינו עלייה במספר החולמים הצלולים במהלך המגפה. תיאורטית, משבר ותחושה של חוסר אונים יכולים להוביל לרצון לשליטה בחלום, במיוחד בקרב אלה הפגיעים מבחינה פסיכולוגית. עם זאת, הסקר שנערך על ידי החוקרים הגרמנים לא אישר את ההשערה הזאת: באופן כללי, פחות מ -1% מהחלומות שנאספו היו צלולים. כפי שמציעים המחברים, זאת בשל הפרת מחזור שינה בריא, אשר הכרחי עבור צלילות.

עוד בשנת 2013, אורסולה ווס, יחד עם קבוצה של מדענים אחרים, זיהתה שלושה גורמים עיקריים לחלימה צלולה:

ההבנה שהמרחב שמסביב הוא חלום

שליטה (היכולת לשנות את תרחיש החלום)

דיסוציאציה (התנסות בחלום בגוף שלישי).

במחקר הנוכחי, האינדיקטורים לכל שלושת הפריטים היו באותה הרמה שלפני המגפה או אפילו נמוכה יותר. עם זאת, אנשים עם בעיות פסיכולוגיות נטו יותר לדווח על דיסוציאציה. זה מצביע על כך שייתכן ויש להם נטייה לחלימה צלולה שניתן יהיה לפתח אותה עם הטכניקה הנכונה.

הכתבה פורסמה בדצמבר 2022 ב International Journal of Clinical and Health Psychology.