המחקר של מצבי פאזה (חלומות צלולים, שיתוקי שינה, חוויות חוץ גופיות וחוויות סף מוות) צובר פופולריות. לפני שנה, בסקירה דומה, אספנו 22 מאמרים של מדענים שתרמו לפיתוח התחום בשנת 2021. לשם השוואה, בשנה האחרונה יצאו לאור 46 פרסומים, יותר מפי שניים.

שלוש המדינות המובילות בזירה זו הן ארצות הברית, גרמניה ובריטניה (שלוש עשרה, שמונה ושישה מאמרים, בהתאמה). בשל הסנקציות, רוסיה, שעמדה בראש הרשימה בשנה שעברה, חולקת כעת את המקום הרביעי עם הונג קונג, לאחר שהפיקה רק שלושה מאמרים מדעיים בנושא, כולם ממכון המחקר- REMspace. עם זאת, מייסד המכון, מיכאל ראדוגה, חולק את המקום הראשון בדירוג המחברים עם המדען הגרמני מיכאל שרדל והחוקרת האנגלו-אמריקאית ברניקה מאצ'ייביץ'.

בשנה שעברה, הקהילה המדעית הכירה בעובדה חשובה – שאין פעילות מוגברת באזורים הקדמיים ב-40 הרץ בחלומות צלולים, כפי שחשבו בעבר. המחבר השותף של המאמר שסיפק את ההוכחה היה סטיבן לה-ברג' האגדי. ביוני הייתה פריצת דרך נוספת כאשר לראשונה אי פעם, מייקל ראדוגה זיהה ביטוי שנאמר בזמן חלום צלול.

נושא COVID-19 והשלכותיו על מצבי הפאזה נשאר על סדר היום: לאחר שלוש שנים של חיים עם המגפה, מדענים ממשיכים לחקור את השפעתה על חלומות צלולים, ומציינים פה אחד כי מספר החלומות הצלולים גדל עקב מגפת הקורונה. עם זאת, רוב החוקרים התמקדו במציאת הטכניקות והשיטות הטובות ביותר להיכנס לחלום צלול, בין השאר למשל, למטרות אימון ספורט, פתרון בעיות פסיכולוגיות ולצורך צמיחה רוחנית.

גם הקהילה המדעית העלתה שוב ושוב שאלות לגבי הסיכונים האפשריים של החלימה הצלולה. תרגול יכול לשבש את דפוס השינה הטבעי, מה שעלול להפריע להתאוששות הגוף. נושא זה נחקר על ידי חוקרים ידועים שציינו, עם זאת, כי תרגול חלימה צלולה עדיין כרוך ביתרונות עצומים שקשה להתעלם מהם.

את כל המחקרים בנושא ועוד מחקרים רבים נוספים ניתן למצוא בדף הפייסבוק שלנו ובאתר האינטרנט הממשיכים לעדכן על הגילויים והחדשות האחרונות מהתחום.