מצבים כגון חלומות צלולים, שיתוקי שינה, התעוררויות שווא, חוויות חוץ-גופיות וחוויות סף מוות, מכונים על ידינו 'מצבי פאזה' ומציינים את הדמיון ביניהם. אך גם חוקרים אחרים מצביעים על הקשר ביניהם. במאמר שפורסם על ידי חוקרים מאוסטריה הם סקרו את המחקרים העוסקים בקשרים בין החוויות האלו.
המדענים חיפשו במאגרים המדעיים המובילים מאמרים המתארים חלימה צלולה ושיתוקי שינה בו זמנית. המחברים מציינים כי מחקרים כאלו נדירים: ובסופו של דבר נבחרו רק עשרה.
על פי תוצאות הניתוח, מדענים מצאו מספר קווי דמיון בין מצבים אלו: הם קשורים לשלב שנת REM, מאופיינים במודעות מוגברת (בהשוואה לשינה רגילה) ובפעילות מוחית גבוהה. חולמים משתמשים בטכניקות מיוחדות כדי להיכנס לחלימה צלולה, אך שיטות אלו יכולות גם להוביל לשיתוקי שינה.
עם זאת, בחלום צלול, האדם הוא לרוב פעיל ומאושר, ובשיתוק השינה, הוא לא יכול לזוז והוא מבועת. שני המצבים קשורים לבריאות הנפש, אך בדרכים שונות: דיכאון, חרדה ומתח היו בקורלציה חיובית עם שיתוקי שינה ושליליים עם חלימה צלולה. כמו כן נמצאה השפעה של תרופות נוגדות דיכאון על חלימה צלולה, ואלכוהול וניקוטין על שיתוקי שינה.
המחברים מציינים תופעות אחרות הקשורות למצבים אלה: הזיות היפנגוגיות, התעוררויות שווא, חוויות חוץ-גופיות, חלומות על טיסה, כמו גם מפגשים עם חייזרים ועב"מים. החוקרים מוסיפים כי חוויות חוץ גופיות הן אפשריות בשיתוק שינה – ובמקרה זה החוויה הופכת למהנה.
תופעה מעניינת נוספת היא סיוטים צלולים. כמו בחלום צלול, האדם יודע שהוא ישן, ותופס בבירור את מה שקורה. אבל, כמו בשיתוק שינה, הוא מוצא את עצמו לכוד ומרגיש חסר אונים. החוקרים האוסטרים מציעים לחלק את החלומות ל'מודע' (שבו יש שליטה על המצב) ו'טרום מודע' (שבו יש מודעות מוגברת, אבל החולם לא יכול לשנות את מה שקורה).
בסיכום הסקירה, המחברים מציינים כי תנאים אלה קשורים ככל הנראה. אמנם, כמובן, יש עדיין מעט מדי מחקרים בנושא זה – הנתונים מוגבלים.
המאמר פורסם במאי 2023 בכתב העת Journal of Clinical Medicine.